המכתב כפי שהתקבל אצלי:
סיפור ממש מרגש. איך החיים מיתגלגלים להם.....אין מיקריות...
לכל חברי היקרים.
אתמול- י' טבת, נסעתי לחתונה. בדרך סיפר הנהג סיפור מדהים ואמיתי ששמע מפי חסיד
סלונים שנסע איתו לפני שבועיים ומכיר את המדוברים. במלחמת העולם השניה, היו
יהודים שהגיעו למחנות הריכוז וזרקו את חפציהם הדלים מחוץ לגדר אולי בתקווה שיום
אחד יצליחו לברוח ולאסוף אותם. הנאצים ימח שמם הורו לפולנים בסביבה לאסוף את
החפצים האלה. יום אחד ראו 2 פולניות "משלוח "חדש של נשים שהגיעו למחנה וביניהן
היתה אשה עם מעיל טוב גדול ומרווח שנראה היה חם מאד. הנשים החליטו להפיל את
האישה ולהאבק איתה ולקחת לה את המעיל וכך עשו.כמובן שבכיסי המעיל מצאו אוצרות
רבים. אך המעיל נשאר כבד גם לאחר שרוקנו אותו.הן חיפשו ומצאו כיס נסתר. כשפתחו
אותו גילו לתדהמתן תינוקת.אחת הנשים אמרה לחברתה- אני אקח אותה ואגדל אותה
כביתי.וכך עשתה. גידלה אותה באהבה. התינוקת גדלה והפכה לרופאת ילדים. יום אחד
מתה ה"אם". מספר ימים אחר כך התקשרה אל הרופאה אשה, שאמרה לה, תשמעי- אני חייבת לספר לך סוד. את אינך ביתה של "אמך" אלא תינוקת יהודיה שמצאנו במחנה
הריכוז. וסיפרה לה את כל הסיפור. הרופאה שאלה האם יש לך הוכחה לכך? והאישה
אמרה- כשמצאנו אותך היתה עליך שרשרת מזהב עם ריקועים משונים, יכול להיות שזה
משהו שכתוב בעברית. תחפשי בבית. ואכן כך עשתה הרופאה, ומצאה את השרשרת.
זמן מה אחר כך נסעה הרופאה לחופשה באירופה. בעודה משוטטת לה ראתה שני בחורים שנראו רבנים. היא פנתה אליהם וסיפרה להם את הסיפור ואמרה שהיא רוצה לדעת אם אכן היא יהודיה ומה כתוב בשרשרת. הם אמרו לה את השם שכתוב בשרשרת, ואמרו שבקשר לשאלתה-שתכתוב לרבי מלובאוויטש ותשאל אותו. היא אכן עשתה כך וכתבה לרבי והרבי ענה לה אין לה מה לדאוג, היא יהודיה, ושבמקום לטפל בפולנים שתעלה לארץ ישראל ותטפל שם בילדים יהודים.היא שמעה לעצתו ועלתה לארץ וגרה בירושלים, נישאה ליהודי ובנתה ביתה. והתקבלה בבית חולים לעבודה. יום אחד בעודה מטיילת עם בעלה, נשמע פיצוץ במסעדת סבארו הסמוכה. הרופאה אמרה לבעלה שיסע הביתה, היא תגיע לבי"ח עם האמבולנס והלכה לטפל בפצועים. היא הגיעה לבי"ח ועזרה שם. לפתע הגיע אדם מבוגר שאמר שהוא מחפש את נכדתו שהיתה איתו בפיגוע. הוא היה נרגש ואיש לא הצליח להבין מי הילדה ומה שמה. הוא אמר שיש לה שרשרת עם השם על הצוואר. הרופאה התנדבה לעזור לו למצוא את הילדה.ואז היא ראתה את השרשרת. היא החווירה ושאלה את הזקן מאיפה יש לו את השרשרת הזו. הוא ענה- מה זאת אומרת? אני עשיתי אותה. הרופאה שאלה – ואיפה אפשר להשיג שרשראות כאלה ואיפה מוכרים אותן? והאיש ענה- אין כאלה בכל העולם היו לי 2 בנות ואני עשיתי להן את אותה שרשרת כי זה היה מקצועי, בת אחת זו האמא של הילדה הפצועה, והשניה היתה אצל בתי השניה שנרצחה בשואה עם אמה...
הסבר: ישנם סיפורים רבים מן המלחמה, חלקם אמיתיים וחלקם לא. כפי שידוע לכולם תקופת המלחמה היא תקופה כל כך "לא נורמלית" בתולדות האנושות, שרק טבעי שהנורמלי בה זה הלא נורמלי. חיפשתי את הסיפור במקומות שונים, אך לא הצלחתי למצוא לו מקור אמין או/ו אפשרות ליצור קשר עם נושאי הסיפור. בנוסף מה שדי מחשיד בסיפור הינו התיארוך, פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו ארע ב2001 (9 באוגוסט למי שמתעקש), בעוד שגירושים למחנות ריכוז לפולין ארעו עד תחילת 1945, כך שהילדה בסיפור צריכה להיות לפחות בת 56-57 (הפיגוע ארע באוגוסט ושיחרורי המחנות באפריל-מאי, כן לקראת סוף 44 פסקו הטרנספורטרים של יהודים "חדשים" שלא היו קודם במחנות ריכוז) בזמן הפיגוע, וסביר להניח שיותר, כך שהסיפור אינו בלתי אפשרי, אך מעורר שאלות.
בנוסף, קצת תמוה כיצד רב המתיימר להיות אורטודוקסי יפסוק כי האשה יהודיה וזאת על סמך שרשרת עם אותיות עבריות שמצאו בביתה, ללא עדות, מסמכים רישמיים, ואף לא הצריכה "גיור לחומרה" או כל דבר דומה לכך שכל רב אורטודוקסי היה מצריכה.
לסיכום,
הסיפור גם אם אינו נכון הינו סיפור יפה, שאפשר לקוראו בשעות הפנאי, כל אחד יכול להחליט איזה לקח הוא יפיק ממנו, והאם להאמין בו או לא. רק לפני שהנכם שולחים את הסיפור הלאה, עצרו וחישבו לרגע, האם האדם השני רוצה לקבל ממכם סיפורים, או שמא היה מעדיף לעשות מנוי לספריה במקום :).
סיפור ממש מרגש. איך החיים מיתגלגלים להם.....אין מיקריות...
לכל חברי היקרים.
אתמול- י' טבת, נסעתי לחתונה. בדרך סיפר הנהג סיפור מדהים ואמיתי ששמע מפי חסיד
סלונים שנסע איתו לפני שבועיים ומכיר את המדוברים. במלחמת העולם השניה, היו
יהודים שהגיעו למחנות הריכוז וזרקו את חפציהם הדלים מחוץ לגדר אולי בתקווה שיום
אחד יצליחו לברוח ולאסוף אותם. הנאצים ימח שמם הורו לפולנים בסביבה לאסוף את
החפצים האלה. יום אחד ראו 2 פולניות "משלוח "חדש של נשים שהגיעו למחנה וביניהן
היתה אשה עם מעיל טוב גדול ומרווח שנראה היה חם מאד. הנשים החליטו להפיל את
האישה ולהאבק איתה ולקחת לה את המעיל וכך עשו.כמובן שבכיסי המעיל מצאו אוצרות
רבים. אך המעיל נשאר כבד גם לאחר שרוקנו אותו.הן חיפשו ומצאו כיס נסתר. כשפתחו
אותו גילו לתדהמתן תינוקת.אחת הנשים אמרה לחברתה- אני אקח אותה ואגדל אותה
כביתי.וכך עשתה. גידלה אותה באהבה. התינוקת גדלה והפכה לרופאת ילדים. יום אחד
מתה ה"אם". מספר ימים אחר כך התקשרה אל הרופאה אשה, שאמרה לה, תשמעי- אני חייבת לספר לך סוד. את אינך ביתה של "אמך" אלא תינוקת יהודיה שמצאנו במחנה
הריכוז. וסיפרה לה את כל הסיפור. הרופאה שאלה האם יש לך הוכחה לכך? והאישה
אמרה- כשמצאנו אותך היתה עליך שרשרת מזהב עם ריקועים משונים, יכול להיות שזה
משהו שכתוב בעברית. תחפשי בבית. ואכן כך עשתה הרופאה, ומצאה את השרשרת.
זמן מה אחר כך נסעה הרופאה לחופשה באירופה. בעודה משוטטת לה ראתה שני בחורים שנראו רבנים. היא פנתה אליהם וסיפרה להם את הסיפור ואמרה שהיא רוצה לדעת אם אכן היא יהודיה ומה כתוב בשרשרת. הם אמרו לה את השם שכתוב בשרשרת, ואמרו שבקשר לשאלתה-שתכתוב לרבי מלובאוויטש ותשאל אותו. היא אכן עשתה כך וכתבה לרבי והרבי ענה לה אין לה מה לדאוג, היא יהודיה, ושבמקום לטפל בפולנים שתעלה לארץ ישראל ותטפל שם בילדים יהודים.היא שמעה לעצתו ועלתה לארץ וגרה בירושלים, נישאה ליהודי ובנתה ביתה. והתקבלה בבית חולים לעבודה. יום אחד בעודה מטיילת עם בעלה, נשמע פיצוץ במסעדת סבארו הסמוכה. הרופאה אמרה לבעלה שיסע הביתה, היא תגיע לבי"ח עם האמבולנס והלכה לטפל בפצועים. היא הגיעה לבי"ח ועזרה שם. לפתע הגיע אדם מבוגר שאמר שהוא מחפש את נכדתו שהיתה איתו בפיגוע. הוא היה נרגש ואיש לא הצליח להבין מי הילדה ומה שמה. הוא אמר שיש לה שרשרת עם השם על הצוואר. הרופאה התנדבה לעזור לו למצוא את הילדה.ואז היא ראתה את השרשרת. היא החווירה ושאלה את הזקן מאיפה יש לו את השרשרת הזו. הוא ענה- מה זאת אומרת? אני עשיתי אותה. הרופאה שאלה – ואיפה אפשר להשיג שרשראות כאלה ואיפה מוכרים אותן? והאיש ענה- אין כאלה בכל העולם היו לי 2 בנות ואני עשיתי להן את אותה שרשרת כי זה היה מקצועי, בת אחת זו האמא של הילדה הפצועה, והשניה היתה אצל בתי השניה שנרצחה בשואה עם אמה...
והסוף? הסוף טוב והסיפור אמיתי.
הסבר: ישנם סיפורים רבים מן המלחמה, חלקם אמיתיים וחלקם לא. כפי שידוע לכולם תקופת המלחמה היא תקופה כל כך "לא נורמלית" בתולדות האנושות, שרק טבעי שהנורמלי בה זה הלא נורמלי. חיפשתי את הסיפור במקומות שונים, אך לא הצלחתי למצוא לו מקור אמין או/ו אפשרות ליצור קשר עם נושאי הסיפור. בנוסף מה שדי מחשיד בסיפור הינו התיארוך, פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו ארע ב2001 (9 באוגוסט למי שמתעקש), בעוד שגירושים למחנות ריכוז לפולין ארעו עד תחילת 1945, כך שהילדה בסיפור צריכה להיות לפחות בת 56-57 (הפיגוע ארע באוגוסט ושיחרורי המחנות באפריל-מאי, כן לקראת סוף 44 פסקו הטרנספורטרים של יהודים "חדשים" שלא היו קודם במחנות ריכוז) בזמן הפיגוע, וסביר להניח שיותר, כך שהסיפור אינו בלתי אפשרי, אך מעורר שאלות.
בנוסף, קצת תמוה כיצד רב המתיימר להיות אורטודוקסי יפסוק כי האשה יהודיה וזאת על סמך שרשרת עם אותיות עבריות שמצאו בביתה, ללא עדות, מסמכים רישמיים, ואף לא הצריכה "גיור לחומרה" או כל דבר דומה לכך שכל רב אורטודוקסי היה מצריכה.
לסיכום,
הסיפור גם אם אינו נכון הינו סיפור יפה, שאפשר לקוראו בשעות הפנאי, כל אחד יכול להחליט איזה לקח הוא יפיק ממנו, והאם להאמין בו או לא. רק לפני שהנכם שולחים את הסיפור הלאה, עצרו וחישבו לרגע, האם האדם השני רוצה לקבל ממכם סיפורים, או שמא היה מעדיף לעשות מנוי לספריה במקום :).
אני כמובן לא יודע אם הסיפור אמיתי או לא, אבל אני רוצה להעיר לגבי 2 השאלות שנשאלו.
השבמחק1 - לגבי ההערה על הגיל, יש כאן לדעתי טעות בניתוח של הסיפור. אותו זקן אינו הסבא של הרופאה אלא האבא שלה. השרשרת הייתה על הילדה (הרופאה) כי היא הבת שלו. זה גם מסתדר עם העובדה שהילדה שנפצעה בפיגוע היא הנכדה שלו (האמא של הילדה היא האחות של הרופאה).
2 - לגבי השאלה על הרב שקבע שהיא יהודיה : הרבי מלובאביץ' קבע את הקביעה שלו לא על סמך בדיקת מסמכים אלא על סמך כוח רוחני שאנחנו לא בדיוק מבינים בו. ישנם סיפורים רבים על הרבי מלובאביץ (וגם על צדיקים אחרים) של ידיעה של דברים בצורה רוחנית ולא טבעית. כמובן שכאן צריך אמונת חכמים, ומי שאין לו אמונה בצדיקים ובכוחות המיוחדים שלהם לא יקבל את זה, אבל זה כבר עניין של אמונה ולא נושא לוכווח.
לצבי,
השבמחקלגבי 1 אתה צודק, התבלבלתי מפני שהזקן חיפש את נכדתו בעלת השרשרת (אתקן את הפוסט). אם כי עדיין הרופאה צריכה להיות קרוב מאוד לגיל פרישה וזאת בהערכה השמרנית ביותר (רוב היהודים גורשו לערך ב42 כך שהיא הייתה אמורה להיות מעל 60).
לגבי 2, אינני רוצה להכנס לוויכוח תאולוגי במסגרת זו, אך גם אם נאמין ב"כוח רוחני" (דבר שאינני מאמין בו כלל), קביעה זו הינה נגד הכתוב ב"שולחן ערוך" ושאר סיפרי ההלכה, שלא מאפשרים לקבוע על אדם שהוא יהודי, אלא על פי עדות, או לכל הפחות דברים שהם חשובים כעדות (גוי מסל"ת וכד"ו). אם ישנם "רבנים" שעוברים על השולחן ערוך, לא אמרתי כלום.
לאליהו
השבמחקדבר ראשון, סיפור זה אכן נראה בעייתי מבחינה עובדתית, אך מספר דברים שעלו בדעתי בעקבות תגובתך:
אחרי המלחמה, קשה היה למצוא עדים רבים שיעידו על אדם שהוא יהודי, ולכן אם רבנים היו נוקטים גישה "לחומרה" ניצולים רבים לא היו מתקבלים כיהודים. זו היתה תקופה קשה לכולם, ואיננו יכולים לשפוט את ההחלטות שנעשו אז במשקפיים של היום.
הכללתך את הרבי מלובביץ' יחד עם "רבנים" מתחזים מפריעה לי, למרות שאינני מחסידי חב"ד.
עדות האם המאמצת, המצילה, פלוס השרשרת, בנוסף לקביעתו של הרבי מלובביץ' (שאיננו יכולים לדעת על מה היא מתבססת, עם על יכולת רוחנית או עדויות אחרות שלא רשומות במכתב זה)
תמר
I searched Google (for a descriptive short sentence) and all results were from 2010
השבמחקHow come this story appears only now?
It must have been created just now
Nice story, though
אם הסיפור אמיתי- הדמויות עדיין כאן. מחכה לתמונות בעיתוני סוף השבוע.
השבמחקאפילו לא טרחתי לקרוא את הסיפור. בי' בטבת כמובן שלא נוסעים לחתונה כי אף רב לא יחתן בצום עשרה בטבת :)
השבמחקיכול להיות שהחתונה הייתה בערב (כלאמר במוצאי הצום, לא נשכח שהצום יוצא מוקדם בחורף), אז כבר אפשר להתחתן.
השבמחק